יומן מסע
יום 1
מחשבות ירוקות על שדות תעופה ומטוסים.
לאחר בילוי של שעות מרובות בכמה שדות תעופה וטוסים,
מסקנותיי לגבי יכולותינו האקולוגיות אינן אופטימיות במיוחד.
בלי לעשות חשבון מדוקדק מדי,
מלכה יקרה,
את יכולה לדמיין את כמות המשאבים המטורפת הנדרשת
על מנת לשנע משפחה של ארבע נפשות ברחבי הגלובוס.
ברגע שבני האנוש מגיעים לרדיוס של ק"מ ומטה משדה תעופה או מטוס,
נשכחת מליבם כל מחשבה או זיכרון על התחממות גלובלית,
מיחזור,
חסכון,
צרכנות מבוקרת וה- mode משתנה בבת אחת.
משפחות שלמות (וגם הירוקות שביניהן) מתנערות מהקומפוסט שלהם,
שולפות ארנקים ויוצאות לצייד .
ובצייד הזה מבזבזים.
דלק. פלסטיק. אוכל. כסף.
מים.
ועוד.
אפשר קולה? אפשר מים? עוד מגבון?
עוד בושם, סיגריות, אלכוהול.
מחר נסתדר עם החשבון…
מדובר בצייד מכל מיני סוגים.
יש הצדים מוצרים, יש המחפשים חוויות או הרפתקאות
וכולנו צדים התרגשות ושבירת שגרה.
הרפתקאות הן מזון החיים,
והיכולת שלנו להגיע בהינף אווירון למחוזות רחוקים,
חדשים ושונים,
מצדיקה כנראה את בזבוז המשאבים והאנרגיה המטורף המושקע בכך.
כי,
שם,
בקצה השני של החשבון האקולוגי מחכים לנו אנשים ומקומות נפלאים וחדשים,
המלמדים אותנו עליהם ועל עצמנו,
וגם קצת מאפשרים לנו נקודת מבט רחוקה יותר על הנקודה הקטנה והמצומצמת שלנו.
מה שבטוח שגם פה בממלכת סיאם,
ואולי במיוחד פה, לא חושבים ירוק ב כ ל ל.
שונה פה בתאילנד.
אנשים רחבי לב,
חייכנים,
מתפעלים מאיתנו כמו שאנחנו מהם ופותחים את ליבם וביתם בשמחה.
יש פעולות אקולוגיות שהן אלמנטאריות עבורם כמו בניה ושימוש בבמבוק
וכאלה שאינן מקובלות פה בכלל כמו מיחזור,
שימור הטבע והתרבות,
סחר הוגן,
מעמד האישה.
ועוד על כך בקרוב,
מודה לך וליד ימינך השנייה על השליחות,
שלך, בהתרגעות,
יד ימינך שבניכר.
