בוקר אחד קמתי,
והבנתי:
כבר 13 שנה כמעט אני בתפקיד המשמעותי של חיי.
החלטתי לחגוג את זה.
מיד פניתי אל המלכה ובקשתי אישור חופשה מיוחד לרגל העובדה המשמחת שימלאו לי בקרוב 13 שנות אמהות.
המלכה,
שתמיד מוציאה מתוק מעז,
אמרה שאם כבר חגיגות, חופשה ומסעות –
היא מבקשת דיווח מהשטח בעניניה בפרט ובעניינים מעניינים בכלל.
הבנתי מיד למה היא מתכוונת והתחלתי במשימה.
תודה לך מלכה יקרה על האיפשור, הנתינה, הפרגון והאהבה.
המסע שלי מתחיל מחר :
זוג + 2 (אהובים, מתוקים, יפים ומושלמים, אבל ילדים…)
תאילנד
משאירים מאחור:
2 כלבות
dog sitter
בית מושכר לאורחים מחו"ל
משפחה מורחבת
חברים טובים
שותפה אחת מפרגנת במיוחד
מלכתי,
אשתדל למלא המשימה על הצד הטוב ביותר ובאמצעים המינימלים שיעמדו לרשותי.
יומן מסע
יום 1-
יום 1- , הוא יום מאד משמעותי במסעות.
הוא היום בו יש הרגשה שאם החופשה / טיול / שליחות / מסע לא יגיעו למחרת,
אם יקרה משהו ויהיה ביטול,
דחייה,
איחור, זה הסוף.
זה היום המיוחד של אמנות אריזת מינימום המטלטלים לדרך
ואמנות אחסון מחושב של כל מה שנשאר מאחור.
זה היום בו מנסים לקשור קצוות אחרונים בעבודה,
לומר שלום לחברים, למשפחה,
לארגן את כל מה שצריך להתרחש בהעדרנו.
זה היום בו מקווים שלא יקרה שום דבר לא מתוכנן, אבל הוא תמיד קורה.
01:30 – לילה אחרון , מארגנים את הכל, הילדים ישנים, שקט.
ברקע קולות של לילה פרברי .
נביחת כלב,
שכן קורא לבנו,
תנשמת נושפת,
פכפוך קל עולה מהסלון.
מה?!?!?
נגשים לבדוק מהו אותו קול פכפוך עדין ו…
מגלים שטפון של מים בכל המטבח שבאופן מקורי ויוצא דופן מחובר עם הסלון.
הפילטר של מטהר מי השתיה החליט שהוא מוחה והתפוצץ .
גבר ואישה, אנחנו, מבינים את הסיטואציה, הוא מתקן והיא מגרפת.
הוא מקלל את ביש המזל ואני מברכת את המזל הנפלא על התזמון הכלכך מושלם של היום ולא מחר, פער כזה בגישות.
אני נושמת וזוכרת שיש עוד כמעט 24 שעות עד היציאה לדרך ובזמן הזה אפשר עוד לתקן הכל ולארגן חיים שלמים,
במיוחד אני שכבר 13 שנה מג'נגלת במומחיות, ביעילות ומולטי טסקיות מופלאה, קטן עלי!
ואכן עד הבוקר הכל כבר מסודר ,
מאורגן,
וכתוצאה מהלילה התזזיתי גם נקי ומצוחצח.
בנתיים הכל ממשיך כמתוכנן.
זהו מלכתי,
יום מינוס 1 הסתיים,
נרשמו כמויות לא הגיוניות של בזבוז מים אך נקיון והתרגשות באויר .
שלך בהוקרה,
יד ימינך.
